הם מגיעים אחד אחד או בזוגות. יוצאים מהפתח של המרינה. מעוצבים, מגולחים, בלורית מתנפנפת וציוד קרבון יוקרתי. המילה האחרונה. מתוקתקים. בטח הגיעו לים אחרי רכיבת בוקר באופניים המתוקתקים שלהם, גם הם עשויים מקרבון. את הציוד שלהם הם בטח לא סחבו בג'יפ המתוקתק שקיבלו מהעבודה המתוקתקת. הם הרי מאפסנים אותו במועדון המתוקתק במרינה, שם (תמורת מנוי בכמה אלפי שקלים) מחכים להם מקלחות מצוחצחות עם מים חמים, לוקרים להשכרה ומכונת אספרסו והפוך עם קצף מחלב דל שומן. אף אחד מהם לא השאיר את המפתחות של האוטו מתחת לגלגל או באגזוז לפני שהוא נכנס למים, זה בטוח.
סט גדול מגיע. כולם סביבי בהיסטריה. אני יורד את הגל השלישי. איזה קיר, ישתבח שמו. ואז אני רואה אותו. חותר את הקרבון בכל הכוח. למרות שאנחנו עדיין רחוקים זה מזה, אני קולט מה הולך לקרות וצועק לו, אבל הוא נחוש ולא מוותר. בסוף הוא יורד לי את הגל ושורף לי את הפיוז. אני לא מתכוון לוותר לדפקט הזה, שעכשיו גם גולש על הגל שמאלה, וזה בכלל גל ימינה.
אנחנו מתקרבים אחד לשני במהירות במסלול התנגשות בטוח. זה הגל שלי. או שתרד ממנו או שנתנגש. ברור לי שהתוצאות עלולות להיות לרעתי — פיצוץ בגלשן החדש או פציעה — אבל אני לא מתכוון לוותר. לקרבון שלו זה יכאב יותר. שילמד לא לרדת גלים לאנשים.
אנחנו כבר ממש קרובים ולשבריר שנייה מסתכלים אחד לשני בעיניים. הייטקיסט יפיוף עם שרידים של ג'ל בשיער. הוא מבין שחבל לו על הזמן ויוצא מהגל. אחר כך, כשאני חותר חזרה למעלה, אני מנסה למצוא אותו כדי להגיד לו מילה. להסביר לו איך זה עובד ומה החוקים כאן בגלים, אבל הוא כבר לא שם. כנראה נעלב. קיפל את הציוד המתוקתק שלו ועכשיו הוא כבר בדרך לביתו המתוקתק ולאשתו המתוקתקת.

"מהר! אנחנו עוד צריכים לקנות היום משקפי שמש צבעוניים מדי"

"מהר! אנחנו עוד צריכים לקנות היום

משקפי שמש צבעוניים מדי"

בשנים האחרונות הצטרפה ישראל למלחמה ימית כלל עולמית. מערכה שרוב הציבור לא שמע עליה דבר. למרות שבינתיים זו מלחמה ללא קורבנות בנפש, היא קשה, מלאה בשנאה ובאמוציות, ואף אחד מהצדדים אינו מוכן לוותר. ההגדרה הטובה ביותר שלה היא כיבוש זוחל.
זה התחיל לפני עשר שנים. בחופי הגלישה בהוואי הופיע סוג חדש של כלי שיט: Stand Up Paddle, או בראשי תיבות SUP. הסאפ הוא הכלאה בין גלשן גלים לחסקה. טייק־אוף מודרני על כלי התחבורה של הדייגים הפולינזיים באוקיאנוס השקט שזכה מיד לפופולריות עולמית. מי שסייע לכך היה לירד המילטון, חלוץ הגלישה על גלים גבוהים ממאווי, שהתחיל לשווק מותג הנושא את שמו וקבע נחרצות: סאפ זה קול. ואם לירד אומר שזה קול, אז זה קול.
ההצלחה הגדולה של הסאפ היא מחוץ לגבולות הגזרה הצרים של קהילות גולשי הגלים, הרוח והקיט. מי שנשבו בקסמו יותר מכולם הם דווקא אלה שלא גלשו אף פעם. הסיבה לכך היא שבזכות הגודל שלו והמשוט מצליחים גולשי סאפ להתגבר על אחד הקשיים המרכזיים של גלישת הגלים. קושי שכדי לגבור עליו דרושות שנים של אימונים בים, הקרבה ואינסוף הברזות מבית הספר, מהצבא, מהאישה ומהעבודה: תפיסת הגל.
בגלל שמדובר בדגם מוקטן ומציף של חסקה, אין שום בעיה לעמוד עליו. גולשי סאפ עומדים מוכנים כל הזמן, עם תצפית טובה על התקפות הגלים המתקרבות. את הגלים הם תופסים בעזרת חתירה במשוט, שנותן להם מהירות וכוח לתפוס את הגל בצורה נוחה עוד לפני שהוא מגיע למצב הקריטי של קיר.
בגלישת גלים שוכבים על הגלשן, חותרים בידיים ונעמדים בדיוק כשהגל נשבר. זה דורש כוח פיזי, מהירות ודיוק שנרכשים במשך שנים. בקיצור, לתפוס גלים עם סאפ זה הרבה יותר קל מאשר עם גלשן. לא צריך יותר מכמה אימונים קצרים.
הקלות הזאת הפכה את הסאפ לטרנד מטורף גם בישראל וקרצה למי שחלמו כל השנים להיות גולשים, אבל לא העזו. אם לפני חמש שנים היו בישראל אולי 50, היום יש יותר מ־4,000. היי־טקיסטים, עורכי דין, יאפים וחובבי גאדג'טים יפי בלורית ותואר, שבגיל 40 פלוס גילו שהשעון מתקתק, רצו לקנות סאפ עם משוט קרבון ומצלמת גו־פרו. עכשיו גם הם גולשי גלים מגניבים. הו יאאאא! אפילו השר גלעד ארדן צולם חותר בסאפ בדולפינריום.
גולשי הגלים הוותיקים לא מבסוטים מהטרנד החדש. מה שהתחיל כטפטוף, כמאחזים קטנים של סאפ בחופי הגלישה, הפך לכיבוש של ממש. עוד ועוד גולשי סאפ פולשים לטריטוריה שהייתה במשך עשרות שנים בבעלותם הבלעדית של גולשי הגלים וטוענים: זו שלנו זו גם כן. והם הולכים ומתרבים בכל יום.
הנימוק הרשמי של גולשי גלים לתיעוב כלפי גולשי סאפ מתייחס לצד הבטיחותי. ים זה מקום מסוכן שדורש שנים של ניסיון, ואין קיצורי דרך. כדי להקטין את הסכנות ישנם חוקים לא כתובים שברורים לכל גולש ומגדירים למי שייך הגל ומי מפנה למי. הסכנה בגולשי סאפ היא שהם לא מכירים את הים ולא מכירים את החוקים, או לא מכירים בהם. הנפח הגדול של הסאפ והמשוט המלכותי נותנים להם ביטחון לתפוס גלים בין הגולשים שיושבים בפיק, איפה שהגל נשבר בצורה המיטבית. אלא שהים משתנה בשנייה, וסאפ ענקי שעושה את דרכו לעבר ראש של גולש גלים יכול להוביל לאסון.
כבר היו מקרים: ביולי 2011 יצא ערן וולף לגלוש בחוף הילטון וחזר משם עם ארובת עין מרוסקת. גולש סאפ הגיח במהירות משום מקום ונכנס בו בעוצמה. התאונה הזאת הפכה לדוגמה חיה לעוצמה של הסאפ, לקושי לשלוט בו ולחוסר האחריות האופייני של הגולש. אבל העניין הבטיחותי הוא לא הסיבה האמיתית לשנאה היוקדת שרוחשים גולשי הגלים לגולשי הסאפ. לא, הסיבה היא החזירות. גלישת גלים זה הרבה יותר מלתפוס גל ולבצע עליו. זו תרבות שמבוססת על כבוד. לטבע, לחוקים הלא כתובים של הים, למקומיים, לוותיקים ובאופן כללי לכל מי שנמצא סביבך, בין אם הוא ילד שהתחיל לגלוש ממש עכשיו בקייטנה או גולש בן 70 על לונגבורד.
גולשי הסאפ שלא גדלו לתוך העולם הזה לוקים במידה רבה של חזירות, וחזירות וכבוד לא הולכים יחד. בגלל שקל יותר לתפוס גל עם סאפ, הם פשוט יורדים לנו את רוב הגלים. גולשי גלים מרגישים בשנתיים האחרונות כמו קהל בהצגה בכיכובם של גולשי סאפ, שבמקרה הטוב מותירים להם שאריות. זה לא כוחות. להם יש משוט, ולנו ידיים. זה כמו חיל פרשים מול רגלים, סמיטרלייר מול טוסטוס. ברור מי ינצח ומי יפסיד.

"הים יהיה נוח עאלק"

"הים יהיה נוח עאלק"

לא אחת מידרדרת המתיחות לאגרסיביות ואלימות במים. בחורף 2014 היכו גולשים חיפאיים, שידועים ברוחם העצבנית ובלוקליזם נוקשה, גולש סאפ בחוף הקזינו בבת גלים. הם ביקשו ממנו לא לגלוש ביניהם אבל הוא לא ויתר, ובאחד הגלים התנגש בגולש.
התרחיש הזה חוזר על עצמו פעם אחר פעם: סאפ מגיע לאחד מחופי הגלישה ומיד מתבקש להתרחק או לעזוב. בטוב, בטח שבטוב. יש כאלה שמקבלים את זה בהבנה. אחרים מתעלמים, ופה ושם יש את אלה שמאיימים עם המשוט. גולשי הסאפ מרגישים כמו מצורעים, נתקלים בעוינות ברגע שהם נכנסים למים ונשפטים לפי החזיר חסר הניסיון הגרוע ביותר שבקרבם. אחרים כלל לא מודעים לסכנה שטמונה בהם ולכך שהם נתפסים כגונבי גלים.
בניגוד למצב בארץ, במדינות אחרות כבר הכירו בבעייתיות של הערבוב בין שני השבטים ויצרו הפרדה מוחלטת. בקליפורניה, למשל, הוגדרו בחלק מהחופים גבולות גזרה ברורים לכל קבוצה. במקרים אחרים נקבע שסאפ הוא כלי שיט בדיוק כמו מפרשית או קיאק, ובחופים שמוגדרים באופן מסורתי כחופי גלישה השימוש בו נאסר לחלוטין. בהוואי מטילות הרשויות בחלק מהחופים קנס של 500 דולר על גולשי סאפ שנכנסים לגלוש בין גולשי הגלים.
בישראל יעברו בוודאי עוד כמה שנים עד שהרשויות יבינו שעליהן לעשות סדר בגלים ויגדירו באופן רשמי חופים לגולשי סאפ בלבד. שלא לדבר על אכיפה. מי שנכנס בינתיים לוואקום הזה ומנסה להשכין שלום בין הצדדים הוא עמית ענבר, גולש הרוח האולימפי שהפך עם השנים גם לגולש סאפ, ולבעלים של מועדון Supaway בחוף בית ינאי. פעם בחודש הוא עורך במועדון שבבעלותו ערבי תאוריה לגולשי סאפ בהשתתפות גולשי גלים בניסיון להסביר להם את נקודת המבט של הגולשים על מה שקורה במים, ומלמד אותם את חוקי הגלים. בינתיים הוא היחיד. בחוף בית ינאי מתקבצים גולשי הגלים מדרום למזח וגולשי הסאפ מוגלים צפונה. בינתיים זה עובד יפה, אבל מה יקרה בעוד שנתיים־שלוש, כשגולשי הסאפ יהפכו לרוב מיוחס? האם יש בכלל מספיק גלים וחוף לכולם?
בפעם הראשונה שעליתי על סאפ התלהבתי ממש. לא יעזור, זאת הרגשה מעולה. הים מקבל ממד אחר. חדש. גלים קטנים שעם גלשן רגיל כבר לא הצלחתי ליהנות מהם בגלל המשקל והגיל, הפכו פתאום לכיפיים, ארוכים ומהירים.
בלי ששמתי לב, הסאפ השתלט עליי. מצאתי את עצמי גולש עליו גם בים גבוה ובסערות. גלשן הגלים העלה אבק. אף פעם לא התערבבתי עם גולשי סאפ אחרים ותמיד השתדלתי לגלוש כמה שיותר בצד, אבל בלי להרגיש הפכתי לאחד מהם: יורד בחזירות את כל הגלים בהתקפות, ומתעלם בהפגנתיות מהמבטים הכעוסים והמבואסים של גולשי הגלים. מנת יתר של קרבון.
"אבא, אתה תמיד על סאפ. מה, הפסקת לגלוש?", שאל אותי הבן הגדול שלי והעיר אותי בבת אחת. זהו? חציתי את הקווים ונכנעתי לדארק סייד? מאז אני עולה על סאפ רק כשהים ממש נמוך או כשיש פלטה. זה אימון חתירה טוב, וזהו. כשיש גלים אני גולש על גלשן. הקרבה הזאת לים, מי המלח בפה, הפשטות נטולת האמצעים, בלי משוט, מנוע, מצנח או מפרש. החתירה, המהירות, הביצועים. הסערות בחורף. מכונת הכביסה של הגלים שהופכת אותך בקרביה. גלישת גלים זה הדבר האמיתי, ואין ספק בכלל.
הוא פה בין תחביבים. אתמול אופניים, היום סאפ, מחר טריאתלון. אני פה בשביל לפרק, בשביל לנשום, במקום לשלוח קורות חיים למשרות שלא מגרדות בשנה את מה שהוא מוציא על ציוד בחודש. אני עומד להפסיד, אבל אני לא הולך לתת לו את הנצחון הזה בקלות. ואני הולך ליהנות מההפסד הזה כמה שניתן.
הוא עובר לידי במרחק של 30 סנטימטר, ומביא לי וואחד שפריץ לפרצוף. אני תופס את הגל השני בהתקפה. יאללה מלחמה.

צילומים: ניסים אטון; סייע בהכנת הכתבה: ארתור "דוקטור סרף" רשקובן, גורו גולשים במשרה מלאה

עשה מנוי

רוצה גליון של בלייזר בחינם?

מלא פרטים והוא יישלח אליך.
כן, זה עד כדי כך פשוט

אני מסכים לקבלת ניוזלטר