בתקופה האחרונה תרבות ההיפ־הופ חווה התעוררות מחודשת של תיאוריית קונספירציה ותיקה: כמה מהראפרים האהובים עליכם הם שיבוטים — שכפולים גנטיים שנועדו להחליף את הכוכבים המקוריים שמתו, נחטפו או הועלמו, תלוי לאיזו גרסה אתם מאמינים. מאמיני הקונספירציה גורסים שראפרים רבים הוחלפו בלי שבכלל ידעתם, ומציינים בין היתר את קניה ווסט, ריק רוס, קודאק בלאק ויותר מכולם גוצ'י מיין.

גוצ'י, שסיים ב־2016 עונש של שנתיים בכלא, יצא לחופשי כאדם חדש, רזה ושרירי מתמיד. הקונספירטורים תססו, ויוטיוב התמלא באינספור סרטונים שמשווים בין תמונות ישנות לחדשות כאילו היו תצ"א של מתקני גרעין באיראן. שם הוא מכונה גוצ'י מיין 2.0.

התיאוריה המוזרה הזו קיבלה חיזוק כאשר הראפר הכמעט זניח Kid Buu זרק בריאיון באופן נונשלנטי למדי שגם הוא שיבוט שברח ממתקני החברה הקנדית Clonaid, שם לטענתו נוצר. קיד בו באמת נראה כמו שכפול של בערך־כל־ראפר עכשווי מפלורידה, עם קעקועי הפנים, הראסטות הצבועות בוורוד והמבט המיואש תמידית. ואולי כך הוא הפך לפנים החדשות של מתקפת המשובטים הנוכחית — רק עוד אחת מהקונספירציות שעולם ההיפ־הופ כל כך אוהב לאמץ.

יש אינספור קונספירציות שמקושרות לתחום הבידור והמוזיקה, החל ממסרים סודיים על השטן בנגינה לאחור, דרך פול מקרטני מת ועד לאלביס חי, אבל אין אף ז'אנר מוזיקלי שנוטה לאמונה בתיאוריות קשר ומזימות ממשלתיות יותר מההיפ־הופ. לאורך 40 וקצת שנותיו, הז'אנר גידל וטיפח מגוון תיאוריות מטורללות. למשל שהממשלה הדביקה את הראפר ביג דדי קיין באיידס, שביונסה וג'יי זי שילמו לזוג אחר כדי להרות את הבת שלהם, שד"ר דרה הוא איש העסקים שמאחורי פסטיבל ברנינג מן, וכמובן, שטופאק עדיין חי באיי הבהאמה. כל אלה תיאוריות חמודות, אנקדוטות אזוטריות, ביחס לספינת האם של כל הקונספירציות, הפיסה החסרה בכל פאזל, הכוח הבלתי ניתן לעצירה — האילומינטי.

האילומינטי, למי שלמזלו לא קרא בחייו ספר של דן בראון, הם אגודת סתרים ששולטת בערך בכל אספקט בעולם בעזרת זרועות בממשלות, בחברות מסחריות, בתחומי התרבות ובכל פינה שרק תוכלו לדמיין, כולל המתנ"ס שליד הבית שלכם. כך לפחות גורסת התיאוריה. זוהי אחת הקונספירציות הפופולריות ביותר, סוג של רשת המחברת בין כל הקונספירציות, ולא תתקשו למצוא באינטרנט בלשים מטעם עצמם שאוספים אזכורים של סמלי האילומינטי (פירמידה, עין רואה־כל או קרני שטן).

להיפ־הופ יש אובססיה מיוחדת לקונספירציית האילומינטי. בערך כל ראפר מצליח מ־20 השנים האחרונות נקשר לשלטון אנשי הצללים, שעל פי התיאוריה מחליטים מי יזכה להצלחה ומי יאבד במקרה הטוב את עושרו ובמקרה הרע את חייו. איך ראפר בעל פני גמל כמו ג'יי זי משיג את ביונסה והופך לאחד האנשים העשירים בתעשייה? קל, הוא משת"פ של האילומינטי. יש שאומרים שהוא ראש אגף ההיפ־הופ של הארגון. לטענתם, זו לא מקריות שסמל היהלום של חברת התקליטים שלו כל כך דומה לפירמידה. חוץ מזה, ראיתם כמה עיניים יש בקליפים שלו?

אנחנו נוטים לחשוב על מאמיני קונספירציות בתור מטורללים, כאלה שחובשים כובעי נייר אלומיניום ומצלמים סרטוני יוטיוב מהמרתף של אמא. אבל האמת המפחידה היא שהם כבר לא בשוליים. אלה לא רק האנשים שמאמינים שבוש אחראי לפיגועי ה־11/9 ושיגאל עמיר הוא סוכן שב"כ, אלא גם מתנגדי חיסונים, מכחישי משבר האקלים ולפעמים גם מי שמאמין לפייק ניוז שיוצא מהבית הלבן, הקרמלין או רחוב בלפור. עידן האינטרנט אמנם קידם את האנושות בכל הנוגע לאגירת מידע והפצתו, אבל עם הדחת שומרי הסף של האמת — בין אם אלה אנשי החוק ובין אם המדע או העיתונות — יש גם מחיר לשלם. והמחיר מתבטא באמונה לתיאוריות מטורפות פחות או יותר שמושרשות כולן באובדן האמון של האנושות.

הנטייה להאמין בקונספירציות נובעת ממגוון סיבות פסיכולוגיות, אבל החשובה בהן היא ככל הנראה הרצון האנושי למצוא היגיון בתוך מציאות לא הגיונית. המוח האנושי מחווט לחבר בין סיבה לתוצאה ולזהות תבניות גם איפה שאין, וקונספירציות פועלות בדיוק בפינות האפלוליות שבהן ההיגיון לא מוצא את החץ בין סיבה לתוצאה וממציא אחד משל עצמו. זה תקף למאמינים בתיאוריית כדור הארץ השטוח ("איך יכול להיות שהעולם כדורי אם אני רואה את האופק במרחק?") ולאנשים שמאמינים שאמינם מת בתאונת דרכים ב־2007 והוחלף על ידי שחקן ("איך הראפר המבריק ההוא נשמע כל כך שונה כיום?").

אם חוסר אמון בממסד והרצון להפוך את הלא הגיוני להגיוני הם הדשן המושלם לזרעי קונספירציה, הקהילה השחורה היא החממה המושלמת. חשבו על מיעוט שסובל מגזענות ממסדית כבר מאות שנים, שאיבד כל אמון באנשים שאמורים לדאוג לרווחתו, שראה מול עיניו קונספירציות תימהוניות מתגלות כאמת מוחלטת. אם ה־FBI הודה, אחרי שנים של הכחשות, במעקב מקרוב אחרי חברי הפנתרים השחורים — פתאום להאמין שהם מסתירים את הרוצח האמיתי של טופאק כבר לא נשמע כל כך משוגע. שיט, הוא בטח גם זייף את מותו בכלל.

פרשת ווטרגייט הקפיצה את מספר המאמינים בקונספירציות בחברה האמריקאית. הווטרגייט של תרבות ההיפ־הופ היה הרציחות הלא מפוענחות של טופאק וביגי בהפרש של חצי שנה ומול עדים רבים (לעזאזל, טופאק נרצח ברחוב ראשי בווגאס רגע אחרי קרב של טייסון). כשלוקחים את זה בחשבון לצד ההיסטוריה המרירה בין הקהילה השחורה לממשלה, אין פלא שספר כמו Behold a Pale Horse של סופר הקונספירציות ביל קופר הפך ללהיט בקרב אפרו־אמריקאים בכלל וראפרים בפרט.

היום כבר אפשר למצוא את הספר של קופר באמזון הקרוב לביתכם, אבל כשהספר יצא בשנות ה־90, הוא עבר מפה לאוזן כשמועה ונמכר משולחנות ארעיים שמכרו גם קלטות בוטלג של סרטי קונג פו. הוא כונה "הספר", וכלל סקירה מפורטת להחריד וריאליסטית להפחיד של בערך כל קונספירציה שנודעה עד אז, פלוס כמה שקופר הוסיף ממוחו הקודח: ההתנקשות הממשלתית בג'ון פ. קנדי, האופן שבו ה־FBI הזרים את הקראק לרחובות ניו יורק, הממשלה הסודית שמושכת בחוטים, וכמובן החייזרים שמסתירים מכולנו. משם, אגב, הגיע המונח אילומינטי לתרבות ההיפ־הופ.

Universal Music Group's 2019 After Party Presented by Citi Celebrates The 61st Annual Grammy Awards

זה לא אופייני שספר של כותב לבן הופך לחלק מארון הספרים השחור, אבל במקרה של קופר הוא זכה לתמיכה מפתיעה מצד קבוצה חברתית־דתית בשם "אומת חמשת האחוזים", קבוצה פונדמנטליסטית שהוקמה על ידי תלמידיו של פעיל זכויות האדם מלקולם אקס. כדי להבין עד כמה הקבוצה הדתית הזו אהבה קונספירציות, רק צריך להבין את מקור שמם — על פי התורה בעל פה של אומת חמשת האחוזים, 85% מהאנשים עיוורים לידע, 10% מכירים את הידע אך מפיצים שקרים כדי לשמור על הססטוס קוו, ורק 5% הם מפיצי האמת — שהאדם הלבן הוא השטן והשחור הוא אלוהים.

"אומת חמשת האחוזים" צברה את כוחה הגדול דווקא בבתי הכלא, שם הפיצה את משנתה הדתית. משם היא הגיעה לרחובות וצברה מאמינים רבים, ביניהם ג'יי זי, נאס, פאף דדי, כמה מחברי וו טאנג קלאן ועוד רבים. לא פלא שראפרים רואים את עצמם כמפיצי אמת.

ההיגיון הפנימי המעוות של הקונספירציות הופך אותן לבלתי ניתנות להפרכה בעיני המאמינים. אם המדענים הם חלק מקשר השתיקה, כל העובדות וההוכחות שלהם מוטלות בספק. אם האילומינטי שואפים להישאר בצללים, זה לא משנה שג'יי זי יכחיש שהוא שייך להם. לך תוכיח שאין לך אחות. האמת היחידה שבאמת מסתירים מכם זה שאותם ראפרים שנמצאים בעין הקונספירציה דווקא מרוצים מזה מאוד.

גוצ'י מיין, למשל, העלה סרטון שבו הוא "מכחיש" בקול רובוטי במיוחד את הטענות על היותו כפיל. זה לא רק אקט טרוליזם משעשע, אלא תרגיל שנועד להזין את גל המידע המטעה. קיד בו הפך למפורסם בהרבה מאז שגילה שהוא שיבוט. למי אכפת בכלל שהחברה הקנדית Clonaid, ממנה טוען שהגיע, היא חברת קש של הכת הקונספירטיבית ראלים שטענה כבר לפני עשור ששיבטה בני אדם אבל לא הצליחה להוכיח זאת גם כשנתבעה בבית משפט. בטח גם הם חלק מהקונספירציה. וגם אם לא, ברור שאי אפשר להאמין לשום מילה שכותבים על קונספירציות בעיתון.

תמונה: istockphoto

עשה מנוי

רוצה גליון של בלייזר בחינם?

מלא פרטים והוא יישלח אליך.
כן, זה עד כדי כך פשוט

אני מסכים לקבלת ניוזלטר