אני משחק פוקר כבר המון שנים. כמעט 20, אני חושב. התחלתי עם זה לפני שנולדו לי ילדים, לפני שהתחתנתי, לפני שהופיעו לי השערות הלבנות הראשונות על הראש והתחלתי לספר לעצמי שבנות חושבות שזה סקסי. אני לא זוכר את השנה הספציפית או הלוקיישן המדויק, אבל אני מניח שזה קרה כשהראשון בחבר'ה שלנו יצא מהבית ועבר לגור לבד. אני כן זוכר שבהתחלה זה היה בגרסה הדבילית של קבל חמישה קלפים, החלף מקסימום שלושה מהם, ותקווה שהזוגיים שתפסת לא בולטים לך על המצח כמו שלט ניאון באמצע המדבר. רק אחר כך עברנו לטקסס־הולדם.

כמעט 20 שנה, ותמיד עם אותם חבר'ה קבועים. בעצם החברים שלי מהתיכון, בתדירות שנעה בין פעם בשבוע לפעם בחודש, תלוי בסטטוס המשפחתי שהלך והתעדכן, או במספר הידיים שהצלחנו לארגן (מינימום שישה, ככה זה אצלנו).

כמעט עשרים שנה, ובטח הייתי ממשיך לשחק אותו דבר — עם אותם אנשים, באותה צורה — גם עוד עשרים שנה, אם ליאור לא היה בא לי עם הקטע של "רשמתי אותך לאקדמיה הישראלית לפוקר, נראה אם יצליחו לעשות ממך שחקן".

תמונה שלט ברוכים הבאים באקדמיה הישראלית לפוקר

טוב, הגעתי לאקדמיה, מי היה מאמין. למעשה, זה הכי קרוב שהגעתי אי פעם ללימודים גבוהים חוץ מהפעם ההיא שנרדמתי ברכבת ובמקום לרדת בסבידור מרכז ירדתי בתחנה של האוניברסיטה. בעוד כמה דקות יתחיל כאן השיעור הראשון שלי בקורס "מבוא לטקסס הולדם", אז בינתיים אני מסייר בין כתליה של האקדמיה שהוקמה בראשון לציון, כי בווגאס, אטלנטיק סיטי ומקאו הסטודנטים היו עלולים לסבול מהסחות דעת בדרכם לקמפוס. אני לא יודע להגיד למה בדיוק ציפיתי, אבל אני ממש מופתע לטובה ממה שאני רואה פה. בקומה שבה ממוקמת האקדמיה יש כמה כיתות לימוד, ועוד אולם מרכזי אחד עם כמה שולחנות פוקר אליפטיים. אני מדבר כמובן על שולחנות אמיתיים, לא הפינת־אוכל/ריהוט־גינה שאתם מכירים מהדירה שבה אתם משחקים. כל הכיתות מאובזרות במקרן, מסך ולוח, כמו גם במרצה שברוב המקרים לא הייתם מנחשים בחיים שהוא יודע על פוקר יותר ממה שאתם יודעים על האישה שלכם. הקורס הזה מתפרס על פני חמישה מפגשים בני שלוש שעות כל אחד, שמסתיימים תמיד בעוד תרגול מעשי של החומר הנלמד. בסיומו של הקורס אתה אמור להפוך מ"חובבן לשחקן", והמרכאות האלה כאן כי זאת ההגדרה שלהם. כשנתקלתי לראשונה בהבטחה הזאת תהיתי למה הם מסיקים מראש שאני לא 'שחקן' כבר עכשיו, אבל בערך 18 דקות לתוך השיעור הראשון כבר הבנתי.

למעשה, חלק לא קטן מהשיעור הראשון מוקדש לניסיונות של הסגל לקלף ממך את כל הקיבעונות שיש לך בראש לגבי המשחק הזה. מקפידים אפילו ליישר קו על שפה אחידה שבה נשתמש, כדי לא להתקשקש כל הזמן עם סלנג הפוקר האינסופי ששלושים תלמידים ממקומות שונים בארץ מביאים איתם לכיתה. הרעיון הוא שגם ההייטקיסט עם האפודה המגוהצת בשורה השנייה יבין למה מתכוון ההוא עם החליפת אדידס קומפלט בשורה האחרונה, כשהוא מתאר יד לדוגמה מהמשחק הביתי האחרון שלו. שלא תצטרך לשבור את הראש כשמישהו מתאר "אז קיבלתי יד דאמה ילד, באמצע נפתח שמונה ארבע שבע הכל תלתלים, שניים זרקו וההוא שלידי חזר עליי במאתיים".

חוץ מענייני השפה האחידה, כבר מהדקה הראשונה של השיעור הראשון אתה מבין שאנשי הסגל כאן מנסים לחנך אותך לחשוב ולשחק פוקר בצורה הרבה יותר קרה ו"מתמטית". בעצם לנטרל למינימום את כל הממבו־ג'מבו של תחושות, מומים, אמונות תפלות וכאלה. אני זוכר שבאחד השיעורים המרצה אשכרה קיבל עוויתות בפנים כשאחד התלמידים סיפר שהוא תמיד נכנס עם 9־10, ולא משנה אם זה סוטד, או כמה אנשים בקופה, או מה סכום ההימור, כי "זה הקלף שלי". לרגע חשבתי שהוא יזרוק אותו החוצה ויגיד לו לא לחזור בשבוע הבא בלי אחד ההורים או עוגה בצורת ז'יטון.

אם כבר הזכרנו את חבריי לספסל הלימודים, אז צריך לציין שהמכנה המשותף היחידי לכל התלמידים בכיתה הוא שכולם נושמים עצמונית. באמת, אני מתקשה לחשוב על עוד סיטואציה שבה התקבץ במקום אחד למעט מטרה אחת, קהל כל כך מגוון. מישהו שנראה כמו רואה חשבון, ולידו מישהו שבשביל השיעור הזה ביטל משמרת בפיצוציה. כמה חבר'ה בני 30, ולצידם שני גברים מהשנתון של דויל ברנסון. היו גם כמה בחורות, והיה אפילו זוג אחד שישבו בשורה הראשונה והסתירו לי חלק מהמסך, אז מיד הדבקתי להם את הכינוי "זוג גבוה".

בתום השיעור הראשון אני מביט בפנקס שהבאתי מהבית, ורואה שכתבתי לעצמי בדיוק חמישה כללי אצבע שהמרצה (סטס טישקביץ האגדי!) ביקש מאיתנו להיצמד אליהם. מחרתיים מתוכנן לי שולחן עם החבר'ה, ומעניין אותי מאוד לראות אם אצליח ליישם, וחשוב מכך, אם אצליח להביא פרנסה. טוב נו, לא את כל הסלנג הצליחו לקלף לי.

חברים שלי שמים לב כמעט מיד שהמשחק שלי קצת השתנה. סיפרתי להם שהתחלתי את הקורס, ובתגובה זכיתי ליציאות סטייל "יש לי קלף אבל אני מפחד ממך, עכשיו שאתה אקדמאי", בתדירות של אחת לדקה. אבל רגע, לפני שאסביר מה בדיוק השתנה, צריך להבהיר קצת איזה שחקן אני בדרך כלל. ובכן, שחקן די משעמם. אין לי שום יכולת להעריך איך נראה מאזן הרווחים/הפסדים שלי בפוקר מאז שהתחלתי לשחק, אבל בכל מקרה תמיד הייתי כזה שיכול להרוויח או להפסיד את הממוצע של השולחן, כלומר, אף פעם לא להיות הכי מורווח, אבל גם לא הכי מופסד. הסיבה לכך היא שידיים מסוימות היו יכולות לגרום לי להשתולל קצת, אבל רוב הזמן הייתי מתנהל סולידי ומחושב. מה שבפוקרית נקרא "טייט".

אז זהו, שעכשיו כשאני מנסה ליישם את כללי האצבע של סטס, אני עוד יותר משעמם מאיך שהייתי קודם. בתור התחלה, אני משחק הרבה פחות ידיים ממה שהייתי רגיל. פועל יוצא של העובדה שלמעט מקרים נדירים אני לא צולע לתוך קופות. אתם יודעים, לא משווה את ההימור, אלא מצמצם את הפעילות שלי ל"רייז" או "פולד". חוץ מזה, אני גם שם הרבה יותר דגש על המיקום שלי בשולחן בכל יד נתונה, משהו שבקושי הקדשתי לו חצי דקת מחשבה בכל השנים ששיחקתי עד היום, במצטבר. השילוב הזה של התחשבות במיקום + הימנעות מצליעה לתוך קופות מביא לכך שאני זורק ידיים שפעם בחיים לא הייתי זורק. כל מיני ידיים כמו קינג־8 אוף־סוט שפעם נראו לי מועמדות לגיטימיות ליציאה לקרב, מתעכבות אצלי עכשיו לשנייה וחצי גג לפני שאני משליך אותן למרכז השולחן. תוסיפו לזה את ההיצמדות שלי לכלל האצבע שאומר לזרוק ידיים עם פוטנציאל הסתבכות גבוה, ואת זה שאני חושב פי שלושה זמן על כל פעולה שלי כי אני מנסה לחשב אחוזים, ויציאות, ואת טווח הידיים של היריבים שלי, ותבינו למה לקראת שתיים בלילה החבר'ה כבר התחילו לתהות אם הצטרפתי לאקדמיה לפוקר או לאוניברסיטת השחמט. אבל כן, לפני שאתם שואלים, יצאתי מורווח. קצת יותר מהממוצע שלי בדרך כלל.

אגב, לא את כל החומר הנלמד הצלחתי ליישם. לא היתה לי סבלנות, למשל, להסתכל על שאר השחקנים בשולחן לפני שאני מציץ בקלפים שלי. אתם יודעים, כדי לנסות ולקלוט את התגובות שלהם ליד שקיבלו, ולהשתמש במידע הזה כדי להחליט על המשך דרכי ביד הזאת. גם כי קצת התקשיתי לכבוש את הדחף לראות אם הדילר ידיים של נפט הזה חילק לי כבר יד נורמלית, וגם כי אני מכיר את הפרצופים האלה כל כך הרבה שנים, שהדבר האחרון שבא לי זה לברר מי מבואס מהקלפים שקיבל, ומי סתם חטף צרבת מהשילוב של ביסלי בצל ובפלות של מנעמים.

תמונה הרצאה באקדמיה הישראלית לפוקר

אחרי שלושה שיעורים אני כבר מקבל הזמנה להשתתף בטורניר סוף הקורס של המחזור שלפניי. פחות בגלל שאני כזה תלמיד מצטיין, ויותר בגלל שגיליתי שמתקיים כזה טורניר ושכנעתי את אנשי האקדמיה פה שזה חיוני לכתבה שלי. זה הולך להיות הטורניר הראשון בחיי, וכדי להגיע אליו כמה שיותר מוכן אני צופה באיזה שלוש תוכניות רצופות של אליפות העולם בערוץ ESPN. ההכנה הקדחתנית והרצינית הזאת לא עוזרת לי להפיג את הלחץ, וכשהכרוז בקצה החדר (אחד המרצים שניחן בקול חזק) צועק Shuffle up and deal, אני קולט שהלב שלי דופק כמו משוגע ואני אשכרה מתרגש. התרגשות שונה לחלוטין מזאת שיש לי לפני כל ערב פוקר רגיל עם החבר'ה. בעצם, עם החבר'ה זה יותר 'דודה' מהתרגשות. אשתי תמיד צוחקת עליי שבכל ערב נתון אני מקלח את הילדים באיזי, יושב איתם לארוחת ערב, אפילו מקריא סיפור לקטנצ'יק, אבל בערב שיש לי פוקר אני עוד שנייה משפריץ עליהם עם צינור בחצר, מסביר שלא כל ערב חייבים לאכול ומנסה להביא למצב של כיבוי אורות בשש אפס אפס.

מפה לשם, אחרי רבע שעה של טורניר אני מגלה שאיבדתי כבר כמעט 70% מהז'יטונים שאיתם התחלתי, וחמור מזה, אני בבלק־אאוט מוחלט של כל הדברים שלמדתי כאן בחודש האחרון. אני יודע שההבדל בין משחקי קאש וטורנירים זה בערך כמו ההבדל בין סנוקר לכדורמים, אבל אני עדיין מבואס אש. בין השולחנות מסתובבים כמה בקבוקים של וויסקי סינגלטון כי הם נותני החסות כאן או משהו, ואני מנסה להוריד קצת לחץ עם כמה שלוקים. אבל זה לא ממש עוזר. אני מצליח לסחוב עוד איזה 40 דקות של טורניר, לפני שאני מודח בבושת פנים במקום ה־31 מתוך 37. שחזור שביצעתי עם עצמי מעלה שהשתתפתי בסך הכל בשמונה ידיים, והרווחתי רק באחת מהן, וגם אז רק את הבליינדים. אחרי חודש שלם של לימודים באקדמיה ורווחים יפים ועקביים בשולחן של החברים שלי, הטורניר הזה קצת מוציא לי את האוויר. אני מחפש נחמה אצל ליאור, אבל כשהוא שומע על ההופעה שלי הוא מסתפק בהודעה קצרה: "בושה. יום ראשון טופס טיולים".

תמונה טורניר פוקר באקדמיה הישראלית לפוקר

אז איך אני מסכם את החוויה האקדמית שלי? ובכן, די מוצלחת אני חושב. גיליתי שלהרגיש שאני שולט במשחק שלי ומבצע פעולות קרות ונכונות, זה מלהיב כמעט כמו לשחק משוחרר ומפוזר לחלוטין. אני לא לוקח הרבה קופות גדולות, אבל אני לוקח את רוב הקופות שבהן אני משתתף, ומאז שהתחלתי את הקורס (כמעט חודשיים נכון לכתיבת מילים אלה), אני רק מרוויח בשולחן של ימי חמישי. במילים אחרות, עשיתי כמה לירות, אבל אני די קרוב לאבד כמה חברים.

תמונה דילר בקזינו

 

למתנות בלעדיות מהאקדמיה לפוקר לחץ כאן

https://goo.gl/mvc8CA

למשחק בחינם באפליקציית הפוקרפייטר לחץ כאן

https://goo.gl/2myuCG

עשה מנוי

רוצה גליון של בלייזר בחינם?

מלא פרטים והוא יישלח אליך.
כן, זה עד כדי כך פשוט

אני מסכים לקבלת ניוזלטר