נוסע אדם בנגב הרותח מחפש סלע. לא, לא זה, אחד גדול יותר. זה קטן. על זה שיעלו עם רקסטון. מחפש אחד רציני. בינתיים האדם עם דוושת הגז לחוצה כמעט עד הרצפה, מדלג מקוליס אל אבן, מאבן אל חריץ גשם יבש, מחריץ גשם אל מצע חולי ארוך. אכפת לטריילהוק? מה אכפת לו. בפנים כמו חדר המתנה. שקט, קריר, אנחנו משוחחים על ענייני היום. למשל, איך האוטו הזה עובר הכל בקלות.

"אם הייתי בסרט אקשן במרדף במדבר, זה האוטו שהייתי רוצה להיות בו", אומרת אשתי, ואני אומר לה, "נכון, רק בלי האישה", ושנינו צוחקים.

כשאני חוזר לרכב שוב קריר. המזגן כאן יורד עד 13. זה כבר מתקרב מהצד ההפוך למגבר של ספיינאל טאפ שעולה ל־11. אני מרוצה מאוד מהטריילהוק, בנגב. מערכת ההנעה Active Drive II נמצאת במצב אוטומטי — היא בוחרת לבד איך להתמודד עם תנאי האחיזה. השביל מתרכך ונפתח ואנחנו ב־2,000 קמ"ש. צריך ללחוץ על הברקס ולאסוף מעט חול לפני הצמיגים לפני הפניות, כי אלה 2.5 טון והם רוצים להמשיך קדימה. ברגע שיש משקל על הצמיגים הקדמיים אפשר לשבור אל תוך הפנייה, לתת קצת גז והוא אפילו עוזר ומכניס את התחת מעט פנימה. נהדר. חבל שלא רודפים אחרינו מהקרטל. עוד מעט נמצא סלע.

תמונה ג'יפ צ'ירוקי

זאת מתיחת הפנים השנייה בדור הרביעי של הגרנד צ'ירוקי, גרסת הפנאי־יוקרה של ג'יפ, תת דגם טריילהוק. כאן ג'יפ למעשה לקחו גרנד צ'ירוקי ואמרו, "עכשיו בואו נראה לכם איך הוא עובר דברים". שמו עליו דיפרנציאל אחורי, מהלך נמוך אמיתי, מתלי אוויר שמורידים את הגחון עד 16 סנטימטרים מהקרקע, לכניסה וליציאה נוחים, ומעלים אותו עד 27.4 סנטימטרים. ג'יפ רנגלר קשוח יוצא מהמפעל באוהיו כשהוא גבוה מהקרקע פחות מ־26. בטריילהוק גם הפגושים שונו יחסית לדגם הרגיל, וזוויות הגישה והיציאה — בייחוד הגישה, של קרוב ל־30 מעלות — נדיבות יותר משמדרגה מדברית מנומסת דורשת.

בסוף, ג'יפ הצמידו על הטריילהוק תג מתכת עליו מצוין Trail Rated. התג הזה אומר שג'יפ בחנו ואישרו את הרכב בחמישה סעיפי עבירוּת. ואם ג'יפ אישרו, הוא בסדר גם עבורכם. אני לא מכיר רכב שלדה אחודה שיוצא מהמפעל עם יותר יכולת שטח מהדבר הזה.

בכביש נעים מאוד. לא משהו מיוחד בהתחשב בכך ש־400 אלף שקל, אבל גם לא יכול להיות רע מדי, ב־400 אלף שקל. מסך גדול ואיכותי, מערכת קול איכותית, עור שחור איכותי, פלסטיק כבד איכותי. אווירה ראשונית יציבה וכבדת ראש, ומעט מהמיתוג הג'יפאי המודרני — עם גג פנורמי, לוח מחוונים דיגיטלי, תגי כנפיים על המושבים ואיורים קטנים של CJ ישן שמסתתרים פה ושם. מאחורה יש תחושת ספסל, אבל ספסל מאוד נוח. ויש להם פתחי USB ומזגן נפרדים.

ברחובות תל אביב הוא טנק. שקט, אבל טנק. ההתמודדות המופלאה שלו עם מהמורות בשטח מרגישה מעט נוקשה דווקא על מהמורות העיר, אבל הכורסה נוחה מספיק והכל בסדר. על הכביש המהיר זה נעלם, ונותר רק השקט ובידוד דמוי שיריון מהעולם בחוץ, אבל צריך לנסוע בטריילהוק בקצב שלו. מהר — יש מנוע — אבל ככל שהנתיב לוקח אותך. הוא מזגזג יותר כמו נושאת מטוסים מאשר כמו אופנוע. בבלימת חירום ממהירות תלת ספרתית צריך ערנות על מנת לשמור אותו בקו כי המשקל שלו מתחיל להיזרק מצד לצד כמו שמנדריק בהילוך איטי שהחליט שהוא מתחיל לרוץ ואז החליט שהוא מפסיק. תקחו אותו בטפשותכם אל מעבר לקצה בפיתולים הרריים והוא ימשיך הלאה בתת היגוי, אבל יש כאן מספיק אלקטרוניקה בשביל לעזור לכם להתעשת ולצאת מזה ללא בעיות עם האישה.

תמונה ג'יפ צ'ירוקי

לא אהבתי שהישענות קלה על מוט ההילוכים האוטומטי מעבירה אותו לניוטרל, ואת האופן שבו חציית הטורים המותרים במשחק ידני, מכניסה גם היא לניוטרל בדיוק כשהיית צריך את הכוח. מערכות הבטיחות האלקטרוניות המתקדמות — בלימה אוטומטית, התרעת סטייה מנתיב, רדאר קדמי/אחורי — עובדות כאן היטב ולא מציקות יתר על המידה. ניתן גם לבטל אותן באופן נפרד אך זריז ברגע שיורדים מהאספלט, כדי לא לקבל ברקס מהמכונית באמצע מעלה, למשל, כשהיא מזהה מדרגה. אשתך עדיין יכולה לעשות את זה אבל.

המושבים מגיעים עם אפשרות חימום וקירור, וגלגל ההגה עם חימום. נחוץ מאוד בהר הנגב. יש חיבוריות Bluetooth מלאה, כמובן, אבל קליטה אין כאן. יש מתקן של חיל האוויר לא רחוק, כנראה בגלל זה. אז אשתי ואני, ביחד כבר מעל עשור, מדברים בינינו. מוזר, אני מודה. היא דווקא נחמדה, למרות שאין לנו הרבה נושאי שיחה. היא חושבת שהטריילהוק מרשים ויפה, ואני מסכים איתה. הבליטו את גריל שבעת הפתחים המסורתי, והדביקו גומי על מכסה המנוע, ששומר עליו מפני שריטות מענפים. הוא אפילו נראה יפה יותר במדבר מאשר על אספלט.

לא, זה לא רנגלר רוביקון. השלדה אחודה, המתלים נפרדים, והמהלך שלהם קצר כל כך שבנסיעה סלעית בחלק מהזמן מדובר בתלת אופן. אבל תסעו אתם ברנגלר ביומיום העירוני ותחזרו אליי. רנגלר נהדר אם אתה מעביר את היום שלך במציאת דרכים חדשות לחטוף דו"חות מפקחי רשות הטבע והגנים. הטריילהוק הוא פשרה נהדרת לאנשים שמבלים רק חלק מזמנם בשטח, והם עשירים. הוא מודרני, הוא נעים, כיף לחזור אליו. והדיפרנציאל האחורי והמרכזי ננעל, והמערכות האלקטרוניות מעולות, אז הוא עובר את רוב מה שצריך לעבור יופי גם אם זה לעתים על שלושה צמיגים. 50/50, מחוזקים בקוולאר — אבל זה לא יסייע נגד קליעי הקרטל.

עשה מנוי

רוצה גליון של בלייזר בחינם?

מלא פרטים והוא יישלח אליך.
כן, זה עד כדי כך פשוט

אני מסכים לקבלת ניוזלטר