אין דבר כזה להצליח מוקדם מדי. זה אף פעם לא מוקדם מדי. עדיף שהחלומות יתגשמו והכל יקרה מהר מאשר מאוחר. כשהייתי ילד, רציתי להגיע לרמה של אליפות עולם, רציתי להתחרות ורציתי לנצח, אבל את המקום שבו אני נמצא עכשיו לא יכולתי לדמיין. נכון שאני מוצא את עצמי בן 23 עם המון אליפויות על שמי, אבל זה שאני בן 23 גורם לי פשוט לרצות עוד ועוד ועוד.

תמונה רוכב האופנוע מארק מארקז

יש דברים שדורשים אישור מאמא. כל החלומות שלי היו קשורים באליפויות 125 סמ"ק, Moto2 ו־MotoGP — וכולם התגשמו, אז קשה לי לחשוב על חלומות חדשים. אולי להתחרות מול אחי, אלכס מארקז, אלוף ה־Moto3 עונת 2015. הוא כרגע מתחרה ב־Moto2, בקטגוריה הבכירה. זה חלום נחמד, לא? אני לא בטוח מה אמא שלי תחשוב על זה, לא בטוח שהיא תשמח, אני צריך לשאול אותה. אבל אני אעשה כל מה שאני יכול כדי לסייע לאחי, אני אדריך אותו ואעזור לו להתחזק ב־Moto2, ואולי החלום הזה עוד יהפוך למציאות. אם אמא תסכים.

 

זה שאומרים שאתה הבטחה, לא הופך את זה קל יותר לקיים. אמרו עליי שמהרגע הראשון ראו שאני משהו מיוחד, אבל אני לא הרגשתי ככה. בפעם הראשונה שעליתי על אופנוע MotoGP, חשבתי לעצמי שזה ממש מרגיש טוב, שאני אנסה ליהנות ונראה מה יקרה. כולם הזהירו אותי: "זה MotoGP, זה קשה", אבל המבחן הראשון עבר בסדר והשני אפילו יותר טוב. ובדיוק כשהתחלתי להרגיש טוב עם עצמי, הגיעה ההתרסקות הראשונה. רק אחרי שנרגעתי מזה יכולתי להתחיל לעבוד על להתקדם שוב. זה לא היה פשוט, זה היה מאוד מאתגר, ובסופו של דבר ההצלחה היתה הפתעה גדולה.

אין ספק שלא ציפיתי לתואר האליפות הראשון ב־2013. נכון שלא

הופעל עליי לחץ — מה שמאוד הקל — אבל זה עדיין לא היה פשוט, כי הייתי צריך ללמוד ולרכוש הרבה ידע ככל שהעונה התקדמה. תואר האליפות השני כבר היה הרבה יותר קל, בעיקר בזכות עשרת הנצחונות הרצופים בתחילת העונה. העונה הנוכחית היתה המסובכת ביותר מבחינתי כי הלחץ — בעיקר שלי על עצמי — היה גדול. אולי בגלל הדרך שבה נסגרה העונה הקודמת, אולי כי עשיתי הרבה יותר מדי טעויות. ידעתי שיהיה קשה, אבל סימנתי כמטרה את התואר הזה.

תמונה רוכב האופנוע מארק מארקז

האופנוע הוא לא תמיד חבר. במהלך העונה השנייה שלי חילקתי את אחוזי ההצלחה בין הרוכב, הקבוצה והאופנוע לשליש־שליש־שליש. אבל העונה הזאת, תסלחו לי על הכנות, היתה ממש לא פשוטה עם הונדה והייתי נותן בה רק 20% לאופנוע. במבט לאחור, הייתי מעלה את הקרדיט של האופנוע על עונת 2013 ומשאיר פחות לרוכב. אז — ואולי הבנתי את זה רק השנה — היה לנו האופנוע הטוב ביותר על המסלול. השנה ההתחלה היתה פשוט קטסטרופה והייתי מאוד מודאג, הכל נראה לי בלתי אפשרי. אבל ממש בדקה האחרונה, בשעות האחרונות של המבחן האחרון, הצלחנו לשנות את חלוקת המשקל ופתאום חשבתי שמפה אני כבר אוכל להסתדר.

אני תמיד מנסה לזכור שיש עוד אנשים בתמונה: יצרנים אחרים שמשתפרים ועובדים על האופנועים שלהם, וגם המהנדסים שעובדים קשה בצד שלנו ולפעמים עושים טעויות. כולנו בני אנוש. אנחנו צריכים לעבוד ביחד כדי שיהיה לנו אופנוע טוב יותר לעונה הבאה.

גם האוהדים שלנו שוכחים לפעמים שאנחנו בני אנוש, שגם לנו מתפלקות לפעמים טעויות. אנחנו לא יכולים לעשות את הכל נכון. כשנכנסנו לתחרות, חלקנו היינו בני נוער ממש, והיינו צריכים ללמוד ולגדול תחת עיניים בוחנות ולחץ תמידי. אין לנו ממש ברירה אחרת.

 

המסלול? זה עוד המקום הפחות מלחיץ. הלחץ על המסלול זה לחץ טוב. הוא גורם לי להיות יותר מדויק ובזכותו אני לא מפספס דבר. הלחץ בחוץ — זה כבר הרבה יותר קשה. למשל הסיפור התקשורתי על המעבר שלי מספרד לאנדורה שגרם להרבה מאוד אוהדים לכעוס עליי. זה בעצם ספין של המדיה. אני גר פה, משלם מסים בספרד, הבית שלי בסרברה, עיר הולדתי — אבל כמה עיתונאים כתבו משהו וזה הפך לסיפור גדול יותר ויותר שלא היה נכון. הסיפורים סביב ולנטינו רוסי זה כמעט אותו הדבר — כולם כתבו ודיברו המון ורק העצימו את הבעיות וזה פשוט יצא משליטה. בעבר זה הכאיב לי, אבל עכשיו הכל ברור לי. זה גרם לי להבין שהמקום היחיד שבו אני יכול להגיב זה על המסלול.

תמונה רוכב האופנוע מארק מארקז

 

אדם צריך בית. אחד הדברים החשובים הוא לשמור על החיים כמו שהם, לשמור על הסביבה שלא תשתנה. כל מה שמקיף אותי נשאר אותו הדבר: החברים, המשפחה, הקבוצה, מקום המגורים ואפילו אותו חדר כושר. יש לזה חלק גדול בהצלחה של רוכב, זה מעניק ביטחון ויציבות. כשעובר עליי סוף שבוע קשה באליפות, אני חוזר לפה, הביתה. וזה רגיל, זה חם, מקבל, פשוט. ואז קל לשכוח מהכל, להתנתק מכל מה שלא טוב ולהתרכז בעתיד. גם לוולנטינו יש את זה — האקדמיה שלו, החברים, המשפחה, הקבוצה. זה חלק מסוד ההצלחה. הסביבה הקרובה היא חלק ממה שמאפשר לו להיות ברמה כזו של רכיבה ושל תחרות בגיל 37 ולהילחם על התואר כל עונה.

מתחרים חזקים על המסלול שומרים לך על המוטיבציה. כשיש לך מתחרים ראויים, אתה יכול לשמור על רמה גבוהה, על התחרותיות שבך. אם אין לך במי להיאבק והכל פשוט מדי, משהו כבה בפנים. אתה פשוט מאבד את זה. הרוכבים האחרים הם אלה שדוחפים אותך קדימה, מאתגרים אותך, נותנים לך את הפוש לנסות ולהשתפר עוד ועוד בכל עונה.

 

וגם אגדה להאמין בה. ולנטינו הוא אגדה וזה ברור לי שלהאפיל על הישגיו או אפילו להשתוות אליהם יהיה קשה מאוד. אני מעדיף לא לחשוב על זה כרגע. זה נראה לי מסובך ורחוק מדי. אני לא אוהב להשוות ביני לבין אחרים כי כולנו שונים זה מזה. ולנטינו הוא ללא ספק הרוכב החשוב בענף. הוא אגדה, ואני עדיין מנסה ללמוד, אני משתפר כדי להגיע לרמה שלו. אבל יש לי עדיין הרבה שנות קריירה לפניי ולכל צעד יש את הזמן שלו. אני צריך להסתכל על כל עונה בנפרד.

תמונה רוכב האופנוע מארק מארקז

צריך לשמור על הבסיס. הסיכוי שאחליף קבוצה או יצרן ואעזוב את הונדה, לפחות כרגע, נראה לי קלוש. אבל אני לא הטיפוס שאומר "אף פעם". אני לעולם לא אומר שאני לא אשנה, לא אנסה או לא אשתנה. אי אפשר לדעת מה יביא העתיד ומאחר ואני תמיד אנסה להילחם על האליפות, אני תמיד ארצה לעשות את הטוב ביותר, תמיד אשאף להשתפר ולהיות חלק מהקבוצה הטובה ביותר. אבל אני תמיד מקפיד גם ללכת עם הלב, והלב שלי אומר עכשיו שהמקום שלי הוא עם הונדה.

 

לפעמים עדיף לאבד שתי שניות. שיניתי משהו במנטליות שלי בעונה הזאת. התפיסה שלי השתנתה. אם פעם מקום שלישי הרגיש לי כישלון, העונה חגגתי גם מיקומים נמוכים — גם בגלל כל הבעיות שסבלנו מהן במבחני טרום העונה וגם בגלל סוף העונה הקודמת. זה שינוי שדרשתי מעצמי כדי לסיים את העונה הזו כאלוף. נלחמתי בעצמי, כי הראש רצה דבר אחד והגוף רצה משהו אחר. זה לא היה פשוט אבל זה נתן לי את הביטחון כשצברתי נקודות. צריך לדעת מתי להיות מאופק ומתי לקחת סיכון, להבין כמה סיכון שווה לקחת בשביל עוד חמש נקודות.

מצחיק, עכשיו כשאני מדריך רוכבים צעירים אני מנסה ללמד אותם לדחוק סיפוקים: אם תנאי המסלול לא פשוטים והם דוחפים ולפעמים מתרסקים אפילו פעמיים בהקפה, אני מנסה ללמד אותם ולפמפם להם שהכי חשוב זה להיות עקבי ולנסות לעשות הקפה אחרי הקפה. זה לא תמיד משנה אם אתה איטי אפילו בשנייה, עדיף להישאר רגוע. לפני שנתיים הייתי חסר סבלנות בדיוק כמותם, היום אני יודע שעדיף לאבד שתי שניות מאשר את כל המרוץ.

 

והנה מארק מארקז מעיין בבלייזר. פחות בגלל הכתבות, ויותר בגלל ארבל קינן שעל השער:

תמונה רוכב האופנוע מארק מארז

והנה ארבל קינן שהחליטה לגמול לו על המחווה הרומנטית. כן נו, פתחנו פה סוכנות היכרויות

It was so cool to see that @marcmarquez93 who just got his 5th @motoGP title appreciates me too! GAZ!! #collage @hrc_motogp @box_repsol @fanclubmm93 @motogp @blazerofficial @elinorshaharpersonalmanagement @allianz @lapsforlife93 @tamgorali 🏍🏍😎😎 מאריק מארקז אלוף העולם הצטלם איתי ואני הצטלמתי איתו 😎😉

A photo posted by arbelkynan (@arbelkynan) on

צילומים: honda racing corporation, אימג' בנק/getty images,

עשה מנוי

רוצה גליון של בלייזר בחינם?

מלא פרטים והוא יישלח אליך.
כן, זה עד כדי כך פשוט

אני מסכים לקבלת ניוזלטר