היום כבר ברור שאתה לא רק צרכן של מוצר אלא של חוויה. בחיי הלילה זה כולל אלכוהול איכותי, אוכל מעולה, ומוזיקה שמסונכרנת עם מה שקורה בעולם. אנחנו חברה שטסה לחו"ל וטועמת ומביטה וחשופה, אז מקומות הבילוי חייבים להביא עוד משהו מעבר, איזה ערך תרבותי.

אירוח זה כמו דייט. כשאתה כלקוח מגיע אליי לסלון, הרצון שלי הוא שתקבל את המקסימום. כמנהלת עליי לדאוג לפרטים הקטנים מסביב, לשירות; העטיפה של החוויה שלך מוטלת עליי ועל המקום שאליו הגעת. היום נושא השירות מקבל הרבה יותר דגש, ובצדק. שם העבודה האמיתית שלנו כבעלים וכמנהלי מקומות. יש לנו אחריות על מגרש המשחקים הגדול ביותר בעולם — תרבות הפנאי. כשאנשים שואפים למקסם את עצמם בעבודה כדי שתהיה להם אפשרות לצאת ולבלות יותר, אנחנו אלה שצריכים לספק להם את החוויה המתאימה.

אני לא מאמינה בטרנדים. אני מאמינה בתוכן ובמוצר עגול ושלם. יש הרי הרבה מקומות שפעילים ומצליחים לאורך זמן ושאין להם שום קשר לטרנד השולט כרגע. הם שורדים ומשגשגים כי ברמת המוצר הם יודעים לספק בדיוק את מה שאתה צריך.

תמונה: מעיין בזק, מנהלת בר הפיקוק

אני לא יודעת אם התואר "שכונתי" קולע למה שאנחנו עושים. זה מקום שנעים לבוא אליו במהלך השבוע בכל מיני שעות וסיטואציות — בדייט או עם חברים, לארוחת ערב עם הילדים. מה שחשוב זה היכולת לספק את כל הפלטפורמות האלה בלי שיבואו אחת על חשבון השנייה. מה גם שאנחנו — וזה הכי מגניב — כנראה כבר יודעים מה אתה שותה ואיך אתה שותה את זה.

אי אפשר לעצב אישיות למקום בילוי. אתה צריך להיות בעל אישיות בעצמך, ועם עולם תוכן פנימי עשיר. ככה הם יוכלו לבוא לידי ביטוי ולהקרין על המקום שלך, מבלי שהוא יהיה תלוי רק בך.

אנחנו והקהל שלנו גדלים ומשתנים במקביל. המאוויים שלנו משתנים, ומבחינתנו זו הזדמנות להיפתח לרעיונות חדשים ומגניבים דווקא בגלל שיש לנו את האמון הזה של אנשים שפוקדים את המקום כבר שמונה שנים.

נגיד ה"פיקוק סלקט". זה תפריט חודשי קטן ומיוחד שאנחנו בונים ממשקאות פחות נפוצים. ההיענות לזה מדהימה בעיניי, כי ברגע שהקהל שלך חוקר אלכוהול אתה מבין שתרבות השתייה השתנתה. אנשים שותים יותר בשביל ליהנות מהדרינק שיש להם ביד.

גל הקוקטיילים החזיר את המקצועיות של הברמן לאור הזרקורים, ובצדק. אבל לדעתי בשנים הקרובות נראה חזרה רומנטית לכוסית המשקה הנקי. זה בשילוב עם אוכל מוקפד ברמת ביצוע מצוינת.

אני אוהבת לשבת במקומות שאני יודעת שיגישו לי בהם אוכל מעולה לצד האלכוהול. כמו האימפריאל, הצ'יקטי או הוטל מונטיפיורי. אני גם מאוד אוהבת לשבת בפיקוק בימי החופש שלי, תאמינו או לא.

תמונה: מעיין בזק, מנהלת בר הפיקוק

אני אוהבת את הוודקה שלי בכמה צורות. היא יכולה להיות נקייה עם קרח ולימון; אם היא באה עם הבראנץ' אני אוהבת אותה בבלאדי מרי, והיא יכולה להיות וודקה טוניק כשבא לי דרינק; הצ'ייסר השולט הוא כמובן וודקה קרה קרה קרה.

בשנים האחרונות תל אביב הפסיקה לרדוף אחרי בירות הבילוי בעולם. במקום זה היא מתחילה להיות תל אביב, ולגלות את עצמה בתחום הזה. רק שנמשיך ככה.

אני בלילה מגיל 17. תמיד הלכתי לכיוון של הלילה שלא נגמר רק בגלל שהיום כבר התחיל. היום מושך אותי יותר הלילה עד השעה אחת. מה שקורה אחר כך זה במילא תוצאה של המשכיות. הבילוי המושלם בעיניי זה להתחיל מוקדם ולסיים מוקדם.

זה תחום של גברים, ודווקא בגלל זה שווה להסתכל על הנשים ששורדות ומצליחות פה. נשים כמו אריאלה לנדה, לילך ספיר, מאיה טישלר וננה שרייר. כל אחת מאיתנו נוגעת בתחום קצת שונה אבל כולנו ידענו לפעול מתוך האני מאמינה בלי להרגיש שאנחנו צריכות להיות גבריות בשביל להשתלב. להיפך. אני חושבת שזה רק ריכך את התחום, הפך אותו לנגיש יותר. נשים מוצאות את עצמן מנהלות מקומות ועומדות מאחורי הבר לרקוח קוקטיילים ומובילות שורה יפה של אהבה והערכה למקצוע. תמיד כיף לראות אישה שיודעת מה היא עושה. זה הכי סקסי, לא?

גם אתם נעשיתם צמאים? בואו, תלמדו איך מכינים Russian Mint Mule

רכיבים: 50 מ"ל וודקה רוסקי סטנדרט, 50 מ"ל ג'ינג'ר ביר מתובלת, 10 מ"ל סירופ וניל, חצי ליים, 5 עלי מנטה, פרוסת ליים וענף מנטה לקישוט

אופן ההכנה: סוחטים את הליים לתחתית כוס הייבול ומוסיפים את המנטה. ממלאים את הכוס בקרח ועליו יוצקים את הוודקה, הג'ינג'ר ביר והסירופ. מערבבים בכפית ערבוב מקצועית ונזהרים לא לפגוע בעלי המנטה. מקשטים ומגישים

צילומים: לירן מור; צולם ונלגם בפיקוק, מרמורק 14 תל אביב, 6868259־03; איפור: דיתי מסר לסולו במוצרי מאק

עשה מנוי

רוצה גליון של בלייזר בחינם?

מלא פרטים והוא יישלח אליך.
כן, זה עד כדי כך פשוט

אני מסכים לקבלת ניוזלטר