החודש אני רוצה לדבר איתכם על מוזיקה. גם כי זה נושא חשוב שראוי שיכתבו עליו, וגם כי בדיוק הייתי בהופעה בקיסריה כשהעורך שלח לי "מה עם הטור שלך יא זין?". סתם, את הסימן שאלה אני הוספתי. בכל מקרה, זאת היתה הפעם הראשונה שלי בהופעה בקיסריה. בכלל, גם בקיסריה העיר לא הייתי כבר המון זמן, בטח מאז שלקחתי את כישרון הגולף שלי למועדונים אקסקלוסיביים אחרים במדינה.

זה היה ערב שכולו חוויות כמעט ראשוניות, כי לדעתי לא הייתי בהופעה חיה תחת כיפת השמיים מאז שהמילניום התחלף. וגם לפני כן זה היה כשלהקת דיפ פרפל הופיעה בפארק הירקון ואני הייתי טינאייג'ר שעבד שם במזנון. עד היום אני זוכר את המוהיקן השיכור והמכוער שתפס לי בחולצה ושאג לי לתוך הפרצוף שאביא לו בירה כבר. בסוף הוא קיבל שק קרח לפנים ונרגע, ואני חשבתי שזה כמעט ספרותי שהיכיתי אותו עם משהו שאמור להוריד לך נפיחות אחרי שמכים אותך. טוב, אבל אני מתחיל להתפזר פה, אז בואו נעשה את זה מסודר:

  1. אני חושב שצריך לייסד כמה חוקים בקשר להופעות חיות. אפשר אפילו לדאוג שהכללים האלה יהיו כתובים על הכרטיסים, או יופיעו בגדול באתר שבו הזמנתם אותם. נגיד, שהזמר לא ייקח לעצמו חירות אמנותית מוגזמת מדי. כאילו, אני באתי לכאן כי נורא אהבתי את השיר שלך ששמעתי ברדיו או בדיסק או אפילו בתקליט אם אתם היפסטרים מעייפים, אז דירבלק לתקוע לי עוד איזה מניירה מוזיקלית אם אני לא מוכן אליה מראש. אל תגרום לי להיראות כמו דביל כשאני שר איתך את כל הפזמון, ואז אתה מחליט לשנות טיפה את השורה האחרונה כי בא לך לגוון. מה זה השיט הזה?

53_music

מצד שני, מה שכן חייבים לשנות ולעדכן זה את הסיפורים הקטנים האלה שזמרים מספרים לפעמים בין השירים. לא, כי לפעמים קורה שהלכת לראות את אותה ההופעה יותר מפעם אחת, ואז זה בול כמו שאמא שלך מספרת לך "איזה בידור היה עם הבנות

בטיול של העבודה".

אה, ועוד משהו, אם אתה רוצה "לארח" אמן אחר, אז תזמין אותו אליך הביתה ותוציא עוגה ופיצוחים. לא בא לך שהוא ייתקע אצלך כל הערב אז אתה קורא לו לבמה שאני שילמתי כדי לראות מקרוב? הלו, תתקדם לשיר הבא שלך, יש לי בייביסיטר בבית!

2. הבן הגדול שלי שוקל להתחיל ללמוד גיטרה. מצד אחד אני בעד כי זה לא תופים. מצד שני קצת מטריד אותי שהוא יגדל להיות המתלהב הזה שמביא גיטרה לטיולים שנתיים במקום לנצל את הזמן כדי לקשור לעץ ילדים אחרים שנרדמו בתוך השק"ש. מצד שלישי, קצת נראה לי מיותר לנגן בגיטרה אם אתה צעיר מדי בשביל שגרופיות ישימו לך חזיות בתיבת הדואר. אוקיי, שכחו מזה, בדיוק מעדכנים אותי באוזנייה שהוא ירד מהקטע של הגיטרה ועכשיו רוצה להיות טניסאי. אעדכן בחודש הבא.

3. איך עוד לא המציאו שם לתופעה הזאת שאתה לא שומע איזה שיר במשך 20 שנה, ואז פתאום שלוש פעמים ביומיים?

4. מכירים את זה שאתם צופים בסרט שנים אחרי שצפיתם בו לראשונה ופתאום מבינים מאה דברים חדשים בקשר אליו? אז זה קורה לי הרבה כשאני פתאום מנגן ביוטיוב איזה אלבום שלא שמעתי בעשור האחרון. לא מזמן זה קרה לי עם הסמית'ס. אני זוכר איך עוד כתיכוניסט קלטתי שהשירים שלהם מלנכוליים, אבל רק בהאזנה האחרונה פתאום קלטתי שאפילו השירים שלהם שהיינו נוהגים לרקוד איתם בסוף האייטיז מדברים על דברים איומים ונוראיים. המסקנה: אל תרקדו אף פעם. זה מביך.

5. למה יש עדיין קליפים? איך יכול להיות שתעשייה שלמה של צלמים, תסריטאים, עורכי וידאו, טכנאי סאונד, רקדנים, מאפרים ומעצבי שיער ממשיכה להתקיים רק בשביל חבילת הבידור במספרות. הרי כל היתרון במוזיקה זה שאפשר ליהנות ממנה ועדיין להמשיך להתעסק עם הטלפון שלך, אז מה קשור להסתכל עכשיו. הייתי מוסיף פה עכשיו שאין לי שום דבר נגד MTV, אבל נשבע לכם שאין לי מושג אם זה משהו שעדיין קיים. אגב, הגרסה העוד יותר דבילית של זה היא האפשרות לנדוד בטלוויזיה שלך לתחנת רדיו, ואז אתה בעצם יושב בבית ובוהה בטרנזיסטור 50 אינץ'.

6. תגידו את האמת עכשיו: אני היחיד שמסתכל על נבל ומדמיין שזה פורס הביצים הקשות הכי מוגזם שיכול להיות?

איור: איתמר דאובה, צילומים: getty images

עשה מנוי

רוצה גליון של בלייזר בחינם?

מלא פרטים והוא יישלח אליך.
כן, זה עד כדי כך פשוט

אני מסכים לקבלת ניוזלטר